|
|
 | |
יום אחד, כשרבי אברהם יוחנן בלומנטל פסע במעלה הר ציון בעיר העתיקה בירושלים, שמע לפתע קול בכי של פעוט. הוא החל לחפש בין השיחים שצמחו במקום עד שמצא לבסוף תינוק קפוא למחצה וגווע כמעט מרעב.
הרב בלומנטל היה בטוח שהתינוק יהודי, אך לא ידע מה לעשות בו. ירושלים היתה באותה תקופה תחת השלטון העותומני, והחוק התורכי המוסלמי הורה למסור כל ילד נטוש לשלטונות שם היו מאסלמים אותו.
|
 |
לאחר התיעצות עם בכירי רבני ירושלים, ביניהם הרב יוסף חיים זוננפלד והרב אברהם יצחק הכהן קוק, החליט הרב בלומנטל לאמץ את הילד. הוא קרא לו ציון, על שם המקום בו נמצא.
לאחר תקופה קצרה נמצא בירושלים ילד יהודי נטוש נוסף ולאחריו עוד אחד. רבני ירושלים שלחו אותם לרב בלומנטל והוא החליט שעליו למצוא מקום מגורים חדש עבור 'משפחתו' הגדלה במהירות. הוא שכר חדר ומצא אשה המוכנה לטפל בילדים עבור תשלום. כך פתח בית היתומים בלומנטל את שעריו לראשונה.
בית היתומים הקטן פעל במתכונת זו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1941. |
 חזרה למעלה | |
|
 | |
אעם פרוץ מלחמת העולם ה-1 הורע מאד המצב בירושלים. גברים גוייסו לצבא בהמוניהם והנשים שנותרו מאחור לא היו מסוגלות להתמודד עם הרעב הנורא ששרר בעיר ועם המחלות הקשות כטיפוס וכולירה שהפילו חללים רבים.
המוני יתומים מוכי רעב ולבושים בבלואי סחבות מילאו את הרחובות והתחננו לפרוסת לחם, אך איש לא היה מסוגל לעזור להם, פרט לאדם אחד - הרב בלומנטל.
הרב בלומנטל אסף 15 יתומים מן הרחוב והביא אותם אל בית היתומים, שם הלבישם והאכילם ואיפשר להם להתגורר במקום. לאחר זמן קצר עבר בית היתומים למקום מרווח יותר ברחוב עזראה שבשכונת גאולה.
. |
 |
כל יום הביא עימו יתומים נוספים שהידפקו על דלתותיו והרב בלומנטל לא יכול היה לסרב להם. כשמספר הילדים עלה על מאה, החליט לצאת למסע לגיוס כספים בכדי שיוכל להמשיך ולתפעל את בית היתומים.
הודות לעזרתם של יהודים אמידים בחוץ-לארץ ולשלטונות התורכים, הצליח בית היתומים לתפקד בתקופת המלחמה ובאופן ניסי, אף לא ילד אחד נפטר בשנים הקשות הללו. |
| חזרה למעלה | |
|
 | |
| לארץ ישראל החלו להגיע ילדים ששרדו את המלחמה באירופה, אך לא היו מספיק מוסדות שיוכלו לקלוט אותם.
רבים מהם הסתובבו ברחובות חשופים לרעב ולמחלות ומהוים טרף נוח למסיונרים שניסו להעבירם על דתם. למזלם, יצא גם הרב בלומנטל לרחובות ואסף ילדים רבים, אותם הביא לבית היתומים. מספר הילדים במקום המשיך לגדול בהתמדה.
| 
|
| חזרה למעלה | |
|
 | |
| ילדים רבים נותרו יתומים לאחר שאביהם נהרג במלחמה על ארץ ישראל.
ירושלים נפגעה קשה במלחמה. היא נותקה משאר חלקי הארץ ושרר בה רעב ומחסור. היתומים היו פגיעים במיוחד לתנאים הקשים, אך הודות לרב בלומנטל יותר ממאה ילדים מצאו מקלט בטוח בבית היתומים
|
|
| חזרה למעלה | |
|
 | |
| בשנת 1950 עבר בית היתומים למבנה גדול יותר ברחוב יחזקאל שבשכונת גאולה והוא נמצא בו עד היום, כשבמשך השנים נערכו בו שינויים ושיפוצים רבים.
|
|
| חזרה למעלה | |
|
 | |
הרב בלומנטל, מייסדו ומנהלו של בית היתומים נפטר והשאיר אחריו אלפים שביכו את לכתו.
עוד בימי חיותו דאג להפקיד את ניהול בית היתומים בידיו האמונות של חתן נכדתו, ר' אליעזר רקובסקי שקבל על עצמו את ניהול בית היתומים כשהוא עושה זאת ביד רמה במשך 37 שנים עד פטירתו. משנת 6991 ממשיך בנו, ר' ברוך רקובסקי דור רביעי לסבא הגדול את המסורת המשפחתית בניהול המוסד.
|
| חזרה למעלה | |
|
 | |
| כיום, 001 שנה ויותר לאחר היוסדו, מטופלים במוסד כ-001 ילדים בגילאים 6 עד 51. חלקם יתומים וחלקם ממשפחות עניות ונזקקות שמסיבות שונות אינן מתפקדות כראוי, בנוסף, הצטרפו למוסד ילדים ממשפחות של עולים חדשים, שנקלעו לקשיים ולא הצליחו להיקלט כראוי בארץ.
|
|
| חזרה למעלה | |
|
|
|
